איברי המין, שבדרך כלל מוצנעים ומכוסים. "יש להקפיד על כיסוי הערווה במרחב הציבורי." "בציורים עתיקים נהגו לעיתים לטשטש את הערווה." "החוק אוסר חשיפה פומבית של הערווה."

אדם או קרבת משפחה שאסור לקיים עמם יחסי מין; עריות. "ההלכה מפרטת אילו קרובות משפחה נחשבות ערווה." "לפי הדין הדתי, אחותו היא ערווה לו." "הדיון עסק באיסורי ערווה ובגבולותיהם."

חרפה, קלון או פגם מוסרי שנחשף. "לאחר הפרשה העכורה התגלתה ערוותו של כוכב הקולנוע." "החקירה חשפה את ערוותה של המערכת הציבורית." "הסיפור ביקש לגלות את ערוותו המוסרית של הגיבור."

כעס מאוד; התמלא זעם. "כששמע על העוול שנעשה, חמתו בערה בו." "חמתו בערה בו לנוכח ההתנהגות המזלזלת." "למרות שניסה לשמור על איפוק, חמתו בערה בו."

מי שאשם פועל באופן המחשיד את עצמו

עלה באש; דלק; נשרף

כעס מאוד

לא סבל דיחוי, היה דחוף. "בער לו ללכת לדבר איתה."