א
א
א
1.
יצא מתוך ביצה
2.
יצא מתוך, פרץ, הגיח. "הבכי בקע ממנו בלי הפסקה." "השיר בקע מחלון השכנים."
3.
חתך, סדק, פילח. "חרטום הספינה בקע את הגלים." "לחץ התסיסה בקע את החבית מבפנים."
1.
שבר או סדק. "נוצר בקע קטן בקיר לאחר הרעידה." "המהנדס בדק אם יש בקע במבנה." "הזכוכית נסדקה, ובמרכזה נראה בקע דק."
2.
בעיה רפואית שבה איבר פנימי או רקמה בולטים ממקומם דרך דופן חלשה. "הרופא אבחן אצל המטופל בקע מפשעתי." "לעיתים בקע גורם לכאב בזמן מאמץ גופני." "הוא עבר ניתוח לתיקון בקע בדופן הבטן."
בקעיה מילון - בקעיה הגדרה מילונית - מילון עיברי בקעיה - פירוש בקעיה
בקעיה תרגום - בקעיה באנגלית - ceghv
הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
השם שלי
מהו שמך הפרטי?
כינוי החיבה שלך (אם יש)
אופן כתיבת השם באנגלית
דווחו לנו על טעות
