בהטפת מוסר או בנזיפה. "המורה דיברה אל התלמיד בתוכחה לאחר שהפריע לשיעור." "האב פנה לבנו בתוכחה על חוסר האחריות שגילה." "דבריו נאמרו בתוכחה ולא מתוך כעס."

מילות נזיפה או ביקורת, הנאמרות כדי להעמיד אדם על כך שפעל שלא כראוי. "המורה השמיע לתלמיד דברי תוכחה לאחר שהפריע לשיעור." "הבן קיבל מאביו דברי תוכחה על התנהגותו כלפי אחיו." "בדבריו נשמעו דברי תוכחה חריפים על הזלזול בכללים."

מצוות תוכחה היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה חובה להוכיח אדם מישראל שאינו נוהג כשורה. מתוך ויקיפדיה

תוכון גלוני, תוכון דק⁻מקור, תוכון זהוב⁻פלומה, תוכון מצוי, תוכון צר⁻מקור, תוכחת מגולה, תוכי, תוכי אדום מצח, תוכי אדום⁻כתר, תוכי אדום⁻מצח