ג'ון דנס סקוטוס (בלטינית: Joannes Duns Scotus, "יוחנן איש דנס הסקוטי"; סביב 1265 - 8 בנובמבר 1308) היה תאולוג ופילוסוף פרנציסקני סקוטי. יחד עם תומאס אקווינס וויליאם מאוקהם נמנה כאחד משלושת ההוגים הסכולסטים החשובים ביותר של ימי⁻הביניים המאוחרים. הגותו מושפעת ומתפלמסת בעיקר עם הנרי מגנט, החשוב שבתאולוגים לאחר אקווינס, ומבטאת סינתזה שבין אריסטו ואוגוסטינוס התואמת את השלכות הגינוי של 1277. תזות מפורסמות הן לדוגמה דוקטרינת היוניווקאליות של הישות, האבחנה הפורמלית, הקוגניציה האינטואיטיבית, תפיסת הרצון וכן דוקטרינות כריסטולוגיות מרכזיות. סקוטוס נחשב כמי שניסח באופן השלם ביותר את תורת הטרנסצנדטלים הימי⁻ביניימית (Scientia transcendens). לודגר הונפלדר , מחשובי פרשני סקוטוס, פוסק שתורה זו היא "ההתחלה השנייה של המטאפיזיקה [בהיסטוריה של הפילוסופיה]". מיד לאחר מותו של סקוטוס החליפה מחשבתו של סקוטוס את זו של בונהוונטורה כתאולוג המרכזי של הזרם הפרנציסקני. בית הספר הסקוטיסטי, או הסקוטיזם, היווה יחד עם התומיזם, את אחד משני בתי הספר הסכולסטים המרכזיים, שהגיע לשיאו במאות ה⁻16 וה⁻17. למחשבתו של סקוטוס השפעה מעצבת על הוגים מרכזיים במאה העשרים, לדוגמה בהגותם של צ'ארלס סנדרס פרס ומרטין היידגר. מתוך ויקיפדיה

ג'ון דמיאניוק, ג'ון דמניוק, ג'ון דנבר, ג'ון דנוור, ג'ון דנלופ, ג'ון דרו, ג'ון דריידן, ג'ון דרייר, ג'ון דרמאני מהאמה, ג'ון האבליצ'ק