בעל מנת משכל גבוהה מאד; מבריק; מחונן. "הילד נחשב לגאון במתמטיקה כבר מגיל צעיר." "המדען פרסם תגלית שעוררה התפעלות מגאונותו." "רבים ראו בו גאון יצירתי ויוצא דופן."

תואר כבוד לרב גדול בתורה. "הגאון מווילנה נחשב לאחד מגדולי חכמי ישראל." "בספר הובאו דבריו של הגאון רבי משה פיינשטיין." "הציבור חלק כבוד לגאון שהרביץ תורה שנים רבות."

גאווה, הדר וכבוד. "החיילים צעדו בגאון בטקס." "היא נשאה את הפרס בגאון." "הדגל התנוסס בגאון מעל הבניין."

אדם בעל סמכות תורנית ורוחנית עליונה והשפעה רבה בדורו. "רבים ראו בו גאון הדור ופנו אליו בשאלות הלכתיות קשות." "ספריו של הרב התקבלו בהערכה רבה, והוא נחשב בעיני תלמידיו לגאון הדור." "לאחר פטירתו ספדו לו כאל גאון הדור."