א
א
א




1.
בעל מנת משכל גבוהה מאד; מבריק; מחונן. "הילד נחשב לגאון במתמטיקה כבר מגיל צעיר." "המדען פרסם תגלית שעוררה התפעלות מגאונותו." "רבים ראו בו גאון יצירתי ויוצא דופן."
2.
תואר כבוד לרב גדול בתורה. "הגאון מווילנה נחשב לאחד מגדולי חכמי ישראל." "בספר הובאו דבריו של הגאון רבי משה פיינשטיין." "הציבור חלק כבוד לגאון שהרביץ תורה שנים רבות."
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה⁻7 ועד אמצע המאה ה⁻11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים. הגאונים היו הסמכות ההלכתית העליונה, לא רק בבבל אלא בכל תפוצות ישראל. הגאונים עסקו בפירוש התלמוד כפי שקיבלו אותו מהסבוראים (וקודמיהם האמוראים), והתמקדו בהנחלתו לעם כך שישפיע על כל תחומי החיים. מתוך ויקיפדיה
אדם בעל סמכות תורנית ורוחנית עליונה והשפעה רבה בדורו. "רבים ראו בו גאון הדור ופנו אליו בשאלות הלכתיות קשות." "ספריו של הרב התקבלו בהערכה רבה, והוא נחשב בעיני תלמידיו לגאון הדור." "לאחר פטירתו ספדו לו כאל גאון הדור."
בעל חוכמה או כישרון יוצאי דופן; חכם מאוד. "המתמטיקאי הגאוני פתר את הבעיה בתוך דקות." "היא הציעה פתרון גאוני שחסך לחברה זמן וכסף." "כבר בילדותו ניכר בו כישרון גאוני למוזיקה."
חכם ביותר, מבריק
גאונים מילון - גאונים הגדרה מילונית - מילון עיברי גאונים - פירוש גאונים
גאונים תרגום - גאונים באנגלית - ביטויים עם גאונים - צירופים עם גאונים
פתגמים עם גאונים - ניבים עם גאונים - dtubho
הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

השם שלי
מהו שמך הפרטי?
כינוי החיבה שלך (אם יש)
אופן כתיבת השם באנגלית

דווחו לנו על טעות

