גָּזוּם, קָצוּץ

(גזור מ⁻) נובע מ⁻

מבולבל, לא שגרתי, אסטרונאוט. "המסיבה בכלל ביום שני. איזה גזור אתה."

בינוני פעול (סביל) של גָּזַר: "מן הראיות שבידיו גזר החוקר כי מדובר בתאונה." "אי אפשר לגזור מסקנה כללית ממקרה יחיד." "הרופאה גזרה מן הבדיקות שהמטופל זקוק למעקב נוסף."

נגזר, הוטל כעונש

חתך במספריים

הסיק על סמך דבר אחר

הטיל עונש. "השופט גזר עליו מאסר עולם."

הרוויח או התעשר על חשבון מישהו