גֵּאוֹפִיט (Geophyte. בעברית: טְמִיר נִצָּן). מקור המונח ביוונית: גה (γῆ, ge), אדמה + פיט (φυτόν, phyton), צמח. גאופיט הוא צמח עשבוני רב⁻שנתי בעל וניצני ההתחדשות המצוי מתחת לפני הקרקע ועל פי רוב הוא בעל איבר אגירה תת⁻קרקעי, שאוגר חומרי תשמורת ומים ונושא ניצני ההתחדשות ובדרך כלל בתקופה מסוימת מתים כל חלקיו העל קרקעיים. ישנם טיפוסים שונים של איברי אגירה: קנה שורש מעובה שהוא גבעול אופקי ואוגר (כמו ג'ינגיר); פקעת שמקורה בהתעבות של גבעול או של ציצת שורשים מעובים, ולכן היא בעלת רקמה אחידה ללא גלדים; בצל שמקורו בהתעבות של עלים, דהיינו הבצל מורכב מבסיסי עלים נפוחים אוגרים הנקראים גלדים. לחלק מהגאופיטים יש ערך כלכלי רב בכלכלת העולם כמזון (שום, בצל, תפוח אדמה ועוד) וכפרחי גן וקטיף (נרקיס, רקפת, סייפן ועוד). מתוך ויקיפדיה

גיאומכניקה, גיאוסטרנברגיה, גיאופוליטיקה, גיאופיזיקה, גיאופיט, גיאופיסיקה, גיאוצ'ינו גרקו, גיאוצנטרי, גיאורג אוגוסט גריזינגר, גיאורג אלזר