שכונה או רובע של יהודים מגודר בחומה ומופרד משאר האוכלוסיה בתקופות שונות

כינוי לגולה

אזור עירוני המובדל או המתבדל מסביבתו, בדרך כלל עקב מצב סוציו⁻אקונומי נמוך. "הרבה אנשיים לא הצליחו להשתחרר מהגטאות של הרלם."

גטו (בעבר רווח הכתיב גיטו; מאיטלקית: Ghetto) בהקשר ההיסטורי⁻יהודי הוא הכינוי לצורת ההתיישבות היהודית בגולה ברבעים וביישובים נפרדים, מסוגרים בתוך עצמם מבחינה תרבותית מהעמים הלא⁻יהודיים. מקור המונח "גטו" ברובע היהודי בעיר ונציה במאה ה⁻16, שם היה הרובע בסביבת בית היציקה (באיטלקית: Ghetto), ומאז הפך השם לרווח לכל רובעי היהודים באירופה. מתוך ויקיפדיה

גיטה באואר, גיטה דאט, גיטה דוניה⁻ויצמן, גיטה הנינג, גיטה שרובר, גיטו ביאליסטוק, גיטו וילנה, גיטו ורשה, גיטו טרזיינשטאט, גיטו טרזיינשטט