גירוש יהודי אנגליה אירע בשנת 1290. בצו שפרסם אדוארד הראשון מלך אנגליה באותה שנה, נאסרה על יהודים השהייה בתחומי הממלכה האנגלית, והיהודים שהתגוררו בה חויבו לעזוב. מרבית יהודי אנגליה היגרו לצרפת, הולנד וספרד. מתוך ויקיפדיה

יהדות בריטניה היא מהחשובות והגדולות ביותר בקהילות היהודיות במערב אירופה. קהילה זו היא מהמאורגנות בעולם כולו ולה מוסדות רבים הפועלים למען חבריה. אחד מראשי ממשלת הממלכה המאוחדת, שנבחר פעמיים, היה ממשפחה יהודית: בנג'מין דיזראלי. מתוך ויקיפדיה

בשנת 1956, גירשה ממשלת מצרים כ⁻25,000 מאזרחיה היהודים, ועצרה כ⁻1,000 יהודים נוספים. העילה לפעולה הייתה מלחמת סיני. ב⁻23 בנובמבר 1956, הכריז מנשר ממשלתי כי "כל היהודים הם ציונים אויבי המדינה", והבטיח את גירושם. המגורשים הורשו לקחת עמם מזוודה אחת וסכום כסף קטן, ונאלצו לחתום על הצהרה שתעביר את כל רכושם כתרומה לממשלת מצרים. משקיפים זרים מאותה עת דיווחו כי בני משפחה של משפחות יהודיות נלקחו כבני ערובה, במטרה למנוע מהמגורשים מלנקוט בצעדים כנגד ממשלת מצרים. מתוך ויקיפדיה

גירוש יהודי מדינת האפיפיור הוא גירוש יהודים ממדינת האפיפיור בשנת ה'שכ"ט (1569). הגירוש בוצע בעקבות בולה אפיפיורית בשם "Hebraeorum gens" (באיטלקית: "הגזע העברי") שהוציא האפיפיור פיוס החמישי. חוק כנסייתי זה היה בתוקף עד כיבוש איטליה על ידי נפוליאון בונפרטה ב⁻1800. מתוך ויקיפדיה

גירוש הנשים הנוכריות, גירוש השדים של אמילי רוז, גירוש והעברת אוכלוסיות גרמניות לאחר מלחמת העולם השנייה, גירוש זבונשין, גירוש יהדות ספרד, גירוש יהודי הונגריה מערי השדה ומהכפרים, גירוש יהודי מדינת האפיפיור, גירוש יהודי מצרים, גירוש יפו, גירוש יפו (1914)