גני שאלימאר (אורדו شالیمار باغ - "שאלימאר באע'"; פרסית باغ شالیمار - "באע'⁻י שאלימאר") הם גני נוי השוכנים במזרחה של לאהור בפקיסטן, כחמישה קילומטר ממרכזה של העיר. הגנים הוקמו על ידי שאה ג'אהן, שליטה של האימפריה המוגולית, בשנים 1641–1642, במקביל לבניית הטאג' מאהל והמצודה האדומה בדלהי, ובמקביל לבניית גן באותו שם בשאהג'אהנבאד (דלהי העתיקה). הוא נבנה לאחר שאביו, ג'אהנגיר בנה גן דומה באותו השם בשרינגאר עבור אשתו נור ג'אהן. הגנים נבנו בסגנון האדריכלות המוגולית. הם הוקמו לצידה של התעלה המלכותית (שאה נאדאר) אשר סיפקה להם מים להשקיה, אותם הביאה ממרחק של כ⁻160 ק"מ. הגנים הוקמו על שטח שהיה שייך למשפחת באנבגפורה, משפחת אצולה מקומית, ואשר נמסר לקיסר לבקשתו. בתמורה העניק הקיסר את ניהול הגנים לבני המשפחה ואלה החזיקו בהם משך למעלה מ⁻300 שנים, עד שהגנים הולאמו על ידי ממשלת פקיסטן בשנת 1962. מאז שקיעתה של האימפריה המוגולית, נחשפו הגנים למעשי שוד ולפגעי מזג האוויר, אך הם שופצו בשנות ה⁻70 של המאה ה⁻20. הגנים הוכרזו בשנת 1981 כאתר מורשת עולמית, יחד עם מצודת לאהור, ובשנת 2000 הוכללו ברשימת האתרים בסיכון לפי בקשתה של פקיסטן, ובשל הנזקים למערכת הובלת המים ולחומה ההיקפית של המתחם. מתוך ויקיפדיה

גני קיו, גני קנזינגטון, גני קנסינגטון, גני קרלטון, גני רמת הנדיב, גני תמיר, גני תקוה, גני תקווה, גניאולוגיה, גניאוס אוקטאוויוס