גנאיוס פּוֹמפֶּיוּס מגנוס (בלטינית: Gnaeus Pompeius Magnus, 29 בספטמבר 106 לפנה"ס - 29 בספטמבר 48 לפנה"ס) היה מדינאי רומי, מצביא ואיש ציבור אשר היה בעל בריתו, חתנו, ולאחר מכן מתחרהו הגדול של יוליוס קיסר, עמו ניהל מלחמת אזרחים אשר בסופה קיבל קיסר את השלטון המוחלט ברומא. בתולדות עם ישראל זכור פומפיוס ככובש ירושלים בשנת 63 לפנה"ס. מתוך ויקיפדיה

גנאיוס פומפיוס סטראבו (בלטינית: Gnaeus Pompeius Strabo, 135 לפנה"ס - 87 לפנה"ס), היה קונסול רומי. סטראבו נודע כמצביא המנצח במלחמת האיטלקים ברומא וכאביו של גנאיוס פומפיוס מגנוס. מתוך ויקיפדיה

גניאוס אוקטביוס, גניאוס מאליוס מאקסימוס, גניאוס פאפיריוס קארבו (קונסול 113 לפנה"ס), גניאוס פומפיאוס, גניאוס פומפיאוס מגנוס, גניאוס פומפיוס מגנוס, גניאוס פומפיוס סטראבו, גניאוס קורנליוס סקיפיו אסינה, גניאופוליס, גניאורניס