גרגוריוס מנזיאנזוס (ביוונית: Γρηγόριος ὁ Ναζιανζηνός; נולד בשנת 329, נפטר ב⁻25 בינואר 389 או 390) היה הארכיבישוף של קונסטנטינופול, מחשובי התאולוגים של הנצרות המזרחית ואחד ממורי הכנסייה. כבעל חינוך קלאסי, היה ידוע בכישרונו הרטורי ובהחדרת רעיונות ומושגים בעבודת האל שהגיעו מהתרבות ההלניסטית לתאולוגיית הנצרות האורתודוקסית. יחד עם שני האחים בזיליוס הגדול וגרגוריוס מניסה, נחשב נזיאנזוס לאחד משלושת "האבות הקפדוקיים" , שביצרו את האורתודוקסיה במזרח בימי הוויכוחים הכריסטולוגיים והטריניטולוגיים הגדולים נגד המינים השונים במאה הרביעית. מתוך ויקיפדיה

גרגוריוס השמיני, גרגוריוס השני, גרגוריוס השנים עשר, גרגוריוס התשיעי, גרגוריוס מטור, גרגוריוס עושה המופתים, גרגוריוס על האבן, גרגוריוס פלמאס, גרגוריוס פלמס, גרגוריוס פקוריאנוס