גרשון צ'רניאק (2 ביולי 1914, ט בתמוז ה'תרע"ד, סמולנסק, רוסיה - 3 באפריל 1960, ו' בניסן, ה'תש"ך, חיפה, ישראל), בנה של סופי צ'רניאק ונינו של הרב ד"ר מאיר להמן, התמחה במשפט פלילי בישראל ותרם רבות ל"מהפכה השקטה", כפי שכונתה על ידי פרופ' יצחק זמיר, שופט (בדימוס) של בית המשפט העליון. מהפכה שנמשכה פרק זמן קצר, מיד עם הקמת המדינה (1948–1954), שבמהלכה נקבעו על ידי בית המשפט העליון הלכות בסיסיות בתחום זכויות האדם והאזרח ועוצבו קווי היסוד לדמותה של ישראל כדמוקרטיה ליברלית. כעורך דין, גרשון צ'רניאק לקח חלק פעיל ביצירת תשתית זאת, כאשר שופטי בית⁻המשפט העליון הכירו בזכויות האדם של עותרים שפנו באמצעותו לבג"ץ ושל אזרחים שערערו באמצעותו לבית המשפט העליון כנגד היוה"מ לממשלה. גרשון נרצח בעת מילוי תפקידו כעורך דין, והאירוע צוין בגילוי דעת שפרסמה הסתדרות עורכי⁻הדין בישראל בעיתונות היומית. מתוך ויקיפדיה

גרשון פוזן, גרשון פון בלייכרדר, גרשון פלוטקין, גרשון פליישר, טיוטה:גרשון פריישטט, גרשון ציפור, גרשון צפור, גרשון ק' גרשוני, גרשון קוטובר, גרשון קוטווער