רוח רעה או נשמת מת המשתלטת, לפי האמונה, על גופו של אדם חי. "לפי האגדה, הדיבוק השתלט על הנערה וגרם לה לדבר בקול זר." "בסיפור העם ניסו החכמים לגרש את הדיבוק מגופו של האיש." "המחזה עוסק באישה צעירה שלפי הסובבים אותה אחז בה דיבוק."

עיסוק כפייתי ומתמיד בדבר אחד; אובססיה. "יש לו דיבוק לפרטים הקטנים, והוא בודק כל מסמך שוב ושוב." "הדיבוק שלו לניקיון ניכר בכל פינה בבית." "אצלה העבודה אינה רק מקצוע אלא כמעט דיבוק."

צמוד, מחובר או מודבק לדבר אחר. "הפתק היה דבוק לצנצנת במשך שבועות." "שערה דבוקה לסוודר השחור." "הבגד הדבוק לגוף הקשה על התנועה."

נצמד לאדם אחר ואינו מרפה ממנו. "במהלך כל הטיול הילד היה דבוק למדריך." "הוא נשאר דבוק אליה ולא נתן לה רגע של שקט." "הכלב היה דבוק לבעליו מרוב התרגשות."

נצמד, נקשר, התחבר

המשיך, נשאר עקבי או נאמן. "הבעל דבק באשתו." "המנהל דבק בתוכנית הפיטורים."

פועל באופן אוססיבי בעניין מסוים. "ראש הממשלה הסתובב כאחוז דיבוק בניסיון לפתור את המשבר הקואליציוני."

הִשְׁתַּתֵּק, שָׁתַק, הֶחֱרִישׁ. "לנוכח הבשורה הקשה דבקה לשונו לחכו והוא לא הצליח להוציא מילה." "כשנשאל על הפרשה דבקה לשונו לחכו והוא שתק זמן ממושך." "מרוב מבוכה דבקה לשונה לחכה והיא עמדה בלי לומר דבר."

רָצָה, הִתְאַוָּה, חָשַׁק. "דָּבְקָה נַפְשׁוֹ בַּלִּמּוּד, וְהוּא הִשְׁקִיעַ בּוֹ שָׁעוֹת רַבּוֹת." "דָּבְקָה נַפְשׁוֹ בָּאָרֶץ, וְלֹא רָצָה לַעֲזֹב אוֹתָהּ." "מִיָּד כְּשֶׁרָאָה אֶת הַסֵּפֶר, דָּבְקָה נַפְשׁוֹ בּוֹ."

לא עשה כל עבירה; נקי כפיים

בדוק, דובק