דבר שלא בא לעולם הוא מושג תלמודי, המתאר התחייבות אדם כלפי חפץ שאינו קיים, או שלא נמצא בבעלותו של המקנה, דבר הגורם לבעייתיות בנוגע ליכולת האדם להחיל בחפץ חלות כלשהי, כדוגמת מכירה, הקדשה ומעשר. זאת משום שעל פי דיני הקניין בתלמוד, נכס הוא בר קניין רק אם היה מצוי בעולם בעת הקניין. בנוסף, נדרש שהנכס יהיה בבעלות המוכר בעת ביצוע העסקה. תפיסה זו מבוטאת באמצעות הקביעה התלמודית: "אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם". מתוך ויקיפדיה

דבר שאינו מתכוון, דבר שאינו מתכון, דבר שאינו מתפרש במקומו ומתפרש במקום אחר, דבר שטיבולו במשקה, דבר שיש לו מתירין, דבר שנאמר בזה ואינו עניין לו, דבר שנאמר במקצת והוא נוהג בכל, דבר תורה, דבר⁻תורה, דברה אליס