שם דגש באות

הדגיש; הבליט

הושם בו דגש; סומן בדגש. "העיצור ב בתחילת המילה דֻּגַּשׁ בדגש חזק." "בקריאה מדויקת הודגש כי ההגה הזה דֻּגַּשׁ במסורת הטברנית." "בצורת הנטייה הזאת האות כ דֻּגַּשָׁה."

מתוך תשומת לב מיוחדת

נקודה המופיעה במרכז אות בעברית, ומציינת את הכפלת העיצור. העיצור מתחלק, לכאורה, לשני עיצורים - האחד סוגר את ההברה שלפני האות, והאחר פותח את ההברה הבאה

סימן נקודה המופיע במרכז האותיות בג"ד כפ"ת בעברית, ומציין כי יש להגות את האות בצורה הפוצצת שלה ולא בצורה החוככת שלה. הדבר מתבטא בהגיית האות ב' כמו במילה 'בֵּין' כאשר היא עם דגש לעומת 'לֵב' ללא דגש, ובהתאמה האות כ' כמו במילה 'כַּדּוּר' לעומת 'רַךְ', והאות פ' כמו במילה 'פֶּסֶל' לעומת 'אַף'. בעברית המודרנית דגש קל אינו משנה את הגיית העיצורים ג', ד' ות'

הִדְגִישׁ, הִבְלִיט

עניין שחשוב להבליט

נקודה באמצע אות עברית. מסמנת שינוי הגיה באותיות ב, כ ו⁻פ

גדשו, דגוש