שם פרטי עברי לבנים. בתנ"ך: מלך ישראל, בן ישי, אבי שלמה המלך

דָּוִד, דָּוִד בֶּן יִשַׁי או דָּוִד הַמֶּלֶךְ (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה, משוער) הוא דמות מקראית, מלכהּ השני של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך למעלה מ⁻400 שנה לאחר מותו עד חורבן בית המקדש הראשון. התיאורים התנ"כיים השונים, מייחסים לדוד כיבוש חבלי ארץ נרחבים בצפון ארץ ישראל ובמערבה. מתוך ויקיפדיה

צורת כוכב בעל שישה קודקודים, סמלו של העם היהודי, ✡

"עיר דוד נחשבת לאחד האתרים הארכאולוגיים החשובים בירושלים." "המדריך הסביר על תולדות עיר דוד ועל ממצאיה העתיקים." "חוקרים רבים עוסקים בזיהוי המבנים הקדומים בעיר דוד."

דוהאמל, דוואנגרי, דוואנמו צה, דווארס דור פלנדרן, דווה בוב, דוויד הילברט, דוויד וייה, דוויד סן⁻ז'אק, דוויד' אפ גריפיד', דווידוב