סביל של דִּקֵּר: החדיר דבר חד בגוף או בחפץ; נעץ בכלי חד. "החשוד דקר את הקורבן בסכין במהלך הקטטה." "הקוץ דקר את כף רגלה כשצעדה יחפה." "הילד דקר את הקרטון במסמר כדי ליצור חור."

פצע אדם או בעל חיים באמצעות סכין או כלי חד אחר. "התוקף דקר את הקורבן במהלך הקטטה." "הצייד דקר את החיה הפצועה כדי להמיתה במהירות." "החשוד נעצר לאחר שדקר את שכנו בזרועו."

מנקב בכלי חד; רוצע

גורם לכאבים דקים כמו דקירות. "הזקן של אבא דוקר."