תיאור אמנותי של פני אדם, למשל בציור או בצילום; פורטרט. "במוזיאון הוצג דיוקן של המשוררת שצויר במאה התשע⁻עשרה." "הצלם התמחה בצילום דיוקנאות של אמנים ואנשי רוח." "על הקיר נתלה דיוקן רשמי של נשיא המדינה."

ציור, צילום או תיאור אמנותי של אדם שיצר בעצמו ובו הוא מתאר את עצמו. "הציירת הציגה בתערוכה דיוקן עצמי שציירה בגיל צעיר." "במוזיאון הוצג דיוקן עצמי של האמן מול מראה." "הצלמת יצרה דיוקן עצמי בשחור⁻לבן."

אמן היוצר דיוקנאות בציור, בפיסול, בצילום או באמצעים חזותיים אחרים. "המוזיאון מציג תערוכה של דיוקנאי שפעל בחצר המלוכה." "היא נודעה כדיוקנאית שביצירותיה הודגשו הבעות הפנים של המצולמים." "הסופר הזמין דיוקנאי לצייר את דמותו לשער הספר."