בהלכה, רודף הוא אדם שעושה מעשה שמפאת חומרתו והשלכותיו מותר למנוע מהרודף לעשות את המעשה גם במחיר הריגתו. להלכה יש דין רודף רק למי שמסכן את חיי חברו בשוגג או במזיד, ולמי שמנסה לאנוס במקרים שחייבים על הביאה כרת או מיתת בית דין. המונח שאול מהמקרה הקלאסי, שבו אדם רודף אחרי רעהו במטרה לרצוח אותו. על פי ההלכה מותר לכל מי שנוכח בסיטואציה זו להציל את הנרדף אפילו על ידי הריגת הרודף, בהיעדר אפשרות אחרת להצלת הנרדף. דיני רודף נדונו בתלמוד במסכת סנהדרין וברמב"ם בהלכות רוצח ושמירת הנפש (פרק א') והעיקרון עליו הן מבוססות מקובל גם מחוץ למסגרת ההלכה. מתוך ויקיפדיה

דין קונץ, דין קורט, דין קיימן, דין קיין, דין ראסק, דין רסק, דין רציפות, דין תורה, דין⁻וחשבון לאקדמיה, דינא דבר מצרא