אזור העמקים של צ'יאפס משמש כמעבר טבעי מאזור הרכסים הגבוהים של צ'יאפס (Los Altos), לקצה המזרחי הרחוק, הנמוך והטרופי של מקסיקו, הקרוי אזור סלבה לקנדונה (Selva Lacandona). אזור זה מאוכלס עד היום בעיקר על ידי אינדיאנים משבטי הצלטאלס והטוחולבלס. אזור הכנדס, ובמיוחד עמק אוקוסינגו המצוי במרכזו, נוצל בתקופה הקולוניאלית לגידול בקר ולגידולים מותאמים לאקלים ממוזג. במחצית השנייה של המאה העשרים החלו מאכלסות את העמק קבוצות מגוונות של אנשים: הגיעו לשם איכרים אינדיאנים שחיפשו קרקעות פנויות עליהן יוכלו להשתלט; הגיעו פליטים שנמלטו מתנאי המחיה הקשים והקסיקיזם השולטים בקהילות ההר; וכן, הגיעו פליטים שנרדפו בקהילות ההר על בסיס דתי. גלי ההגירה יצרו מתחים עזים בין המתיישבים החדשים לבין הרנצ'רוס הגדולים (חוואים פרטיים לבנים) של האזור. המדינה הוסיפה לבעירה שמן משלה במדיניות "שסתום הביטחון" האגררית שלה, שסיכסכה בין הפולשים לבין עצמם ועימתה אותם עם החוואים. המרד בצ'יאפס פרץ באזור העמקים בשנת 1994. מתוך ויקיפדיה

הקצב, הקצב מליון, הקצב מפראג, הקצבים משנקיל, הקצה (תחנת רדיו), הקצות, הקצין הבכיר של צבא ארצות הברית, הקצין הראשון רייקר, הקצין והרוזן, הקצינים החופשיים