האימפריה הבולגרית השנייה (בבולגרית: Втората българска държава, נודעה גם בשם הממלכה הבולגרית השנייה) הייתה ממלכה אשר התקיימה משנת 1185 ועד 1422. יש היסטוריונים בני זמננו, הטוענים כי מוצאם של איוון אסן ואחיו פטר מייסדי הממלכה הוא קומני או ולאכי, ועל כן בחלק מסוים מהמקורות היא מתוארת כאימפריה בולגרית⁻ולאכית. האימפריה הגיעה לשיאה בימי הצארים, קאלויאן ואיוון אסן השני, במחצית המאה ה⁻13, עת הפכה למעצמה אזורית בבלקנים והיוותה לשון מאזניים בין האימפריה הלטינית והאימפריה של ניקאה. בהמשך קראה תיגר על המעמד ההגמוני האזורי של האימפריה הביזנטית. אז החלה בתהליך נסיגה הדרגתי, כתוצאה מפלישות של מונגולים, המאבקים הבלתי פוסקים מול הביזנטים, ההונגרים ובעלי בריתם בדספוטות סרביה עד לפירוקה הסופי בידי האימפריה העות'מאנית. העות'מאנים שלטו על הארץ במשך כ⁻500 שנים עד למלחמה העות'מאנית⁻רוסית (1877⁻1878) שהביאה לעצמאותם המחודשת של הבולגרים. מתוך ויקיפדיה

האימפריה הבולגרית הוא השם של שתי תקופות בהיסטוריה של בולגריה מתקופת ימי הביניים, שבמהלכן היא מילאה תפקיד של כוח משמעותי באירופה בכלל ובדרום אירופה בפרט, כאשר לעיתים קרובות היא מתעמתת עם האימפריה הביזנטית. שתי "האימפריות הבולגריות" לא נחשבות כשתי ישויות נפרדות, כי אם כמדינה אחת שקיומה חודש לאחר שליטה ביזנטית על השטח שלה. מתוך ויקיפדיה

האימפריה הבולגרית הראשונה (בבולגרית, Първото българско царство ובגרסאות נוספות: בולגריה של הדנובה, או בולגריה הבלקנית וכן הממלכה הבולגרית הראשונה) הייתה ישות שלטונית עצמאית במרבית שנות קיומה, אך לפרקים וסלית של האימפריה הביזנטית. האימפריה נוסדה על ידי השבטים הפרוטו⁻בולגרים ומנהיגם אספרוך בשנת 681 לספירה והתקיימה עד שנת 1018, עת נפלה שוב לשליטה ביזנטית מלאה. בשיאה השתרעה האימפריה מהים האדריאטי, דרך נהר הדנייפר, עד הים השחור, בואכה ממלכת הונגריה והיוותה יריב עיקש לביזנטים. מתוך ויקיפדיה

האימפריה האתיופית, האימפריה הבבלית, האימפריה הבולגרית, האימפריה הבולגרית הראשונה, האימפריה הבולגרית השניה, האימפריה הביזאנטית, האימפריה הביזנטית, האימפריה הבלגית, האימפריה הברזילאית, האימפריה הבריטית