בעל מנת משכל גבוהה מאד; מבריק; מחונן

תואר לרב חכם וגדול. "הגאון מוילנה."

גאווה. "נשא את ראשו בגאון."

אדם בעל סמכות דתית ורוחנית והשפעה רבה בתקופתו

גאון הוא אדם הנחשב לבעל אינטליגנציה או יצירתיות גבוהות במיוחד. המילה הייתה במקורה תואר כבוד מופלג ביהדות בתקופת הגאונים ומאוחר יותר תואר לרבנים גדולים. השימוש בה התפשט לתחומים נוספים בעברית החדשה, כמקבילה למילה הרומית genius שמשמעותה המקורית קשורה ליצירתיות ולא לידענות. מתוך ויקיפדיה

גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה⁻7 ועד אמצע המאה ה⁻11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים. הגאונים היו הסמכות ההלכתית העליונה, לא רק בבבל אלא בכל תפוצות ישראל. הגאונים עסקו בפירוש התלמוד כפי שקיבלו אותו מהסבוראים (וקודמיהם האמוראים), והתמקדו בהנחלתו לעם כך שישפיע על כל תחומי החיים. מתוך ויקיפדיה

גאון חישוב, גאון על הירקון, גאון של אבא, גאונות, גאוני בבל, גאוס, גאוס (אונייה), גאוס (יחידת מידה), גאוס (נוזקה), גאוסטרנברגיה