הגיס הקנדי (או הקורפוס הקנדי, באנגלית: Canadian Corps) היה מסגרת הפיקוד של כוחות החי"ר של קנדה במלחמת העולם הראשונה, אשר לחמו בחזית המערבית במסגרת צבא האימפריה הבריטית. בשיאו, עם תום המלחמה, הגיע הגיס להיקף של חמש דיוויזיות (אוגדות), כאשר ארבע מהן שירתו כיחידות אורגניות בעוד החמישית שימשה להשלמתן של הארבע. כל חיילי הגיס היו קנדים, אשר רובם המכריע היה בעל זיקה לבריטניה כדור ראשון או שני למהגרים לקנדה. רוב תקופת המלחמה פיקד על הגיס מפקד בריטי (רוב התקופה הגנרל ג'וליאן בינג) וממחצית 1917 פיקד עליה הגנרל הקנדי ארתור קורי, ששימש קודם לכן כמפקד הדיוויזיה הקנדית הראשונה. תחת פיקודו של קורי הפכו ארבע הדיוויזיות לכוח לוחם של חיילי סער שהצליחו תמיד להשיג את מטרותיהם, לעיתים תוך מחיר דמים כבד. הוא השכיל לפתח טקטיקות לוחמת סער של "נשוך והחזק", במסגרת מלחמת החפירות הסטטית בעיקרה ולפיכך הצליח להציג הישגים שבלטו על רקע כישלונות עמיתיו הבריטים וצרפתים, דבר שגרם להגדרת הגיס כיחידת עילית. רוב החיילים היו מתנדבים, משום שגיוס חובה הוחל בקנדה רק ב⁻1 בינואר 1918. כ⁻500,000 קנדים השתתפו בלחימה, 67,000 חיילים נהרגו ו⁻173,000 נפצעו. מתוך ויקיפדיה

הגיס ה⁻20 של הצבא העות'מאני, הגיס האווירי של צבא ארצות הברית, הגיס האמפיבי החמישי (ארצות הברית), הגיס המטכ"לי, הגיס הצפוני, הגיע הזמן, הגירה, הגירה בלתי חוקית, הגירה בלתי חוקית לארצות הברית, הגירה המונית