הדוכסות הגדולה של ליטא (בליטאית: Lietuvos Didžioji Kunigaikštystė; בלטינית: Magnus Ducatus Lituaniae ;ברותנית מערבית (סלאבית עתיקה): Wialikaje Kniastwa Litowskaje, Ruskaje, Żamojckaje; בבלארוסית: Вялікае Княства Літоўскае, Vialikaje Kniastva Litoŭskaje; בפולנית: Wielkie Księstwo Litewskie) הייתה מדינה במזרח אירופה שהתקיימה מהמאה ה⁻12 ועד המאה ה⁻18. הדוכסות נוסדה על ידי הליטאים, אחד השבטים הבאלטים הפגאניים שמוצאו ממזרח ליטא ומערב בלארוס של היום. מהמאה ה⁻13 התערו השליטים הבאלטים בשבטים סלאביים, אבותיהם של הבלארוסים המודרניים וקיים ויכוח האם הייתה ליטא מדינה באלטית החל מאותה תקופה. מתוך ויקיפדיה

הדוכסות הגדולה של סקסוניה, הדוכסות הגדולה של סקסוניה⁻ויימאר⁻אייזנך, הדוכסות הגדולה של פינלנד, הדוכסות הגדולה של פרנקפורט, הדוכסות הגדולה של קרקוב, הדוכסות של ורשה, הדוכסות של מילאנו, הדוכסות של מילנו, הדוכסית, הדוכסית דה לוואלייר