אפליית נשים היא מצב חברתי ופוליטי, הקיים בתרבויות רבות, ובו נשים נחשבות לבעלות סטטוס חברתי, פוליטי וכלכלי נמוך בהשוואה לגברים, ומידת שליטתן בחייהן ובסביבתן פחותה מזו של הגברים ומוגבלת בעזרת נורמות וגם באופן חוקי (ראה זכות הבחירה לנשים). חוקרים פמיניסטים (למשל, מרילין פרנץ') ואף פילוסופים (ראה מישל פוקו) מציעים הסתכלות היסטורית הקושרת את התרבות הפטריאכלית בה הכוח והשליטה נמצאים בידי הגברים אל התפתחות האמונה המונותאיסטית באל זכר. לאורך חמשת אלפי שנות התרבות הפטריאכלית היו תקופות רבות בהן לנשים היה כוח כלכלי וחברתי רב (כגון בזמן מלחמות הצלבנים ומלחמת העולם הראשונה) אך עיון בהיסטוריה מראה שכאשר הגברים שבו משדות הקרב, הם תבעו מחדש את השליטה במוקדי הכוח בעזרת חוקים ואף בדרכים אלימות (ראה שריפת המכשפות בתקופת הרנסאנס). בתרבויות מסוימות נאסרו על נשים לימודים ברמות שונות, החל מהרמה הבסיסית של קרוא וכתוב. איסור זה מנע מנשים את הגישה למידע ולהתפתחות רוחנית. איסור מקובל אחר היה האיסור על עבודה מחוץ לבית, שמנע מנשים חירות כלכלית, וחייב אותן לחבור לגבר מפרנס (אב, אח או בן⁻זוג מנישואין לדוגמה). ברוב מדינות העולם, עד לתחילת המאה ה⁻20, נשים לא הורשו לקחת חלק בחיים הפוליטיים (כגון הזכות להצביע והזכות להיבחר שנאסרה על נשים עד שנות ה⁻70 בשווייץ, לדוגמה), ובכך נמנעה מהן יכולת ההשפעה על החברה שבה חיו. זכות הירושה של הרכוש המשפחתי נשללה ואף זכות ההורות העיסוק בריפוי, לדוגמה. איסורים כאלה ודומיהם, ברמות שונות, נהוגים עד היום במידה מסוימת בחברות מערביות (ראה פערים ברמת השכר בתפקידים זהים) ובאופן נרחב יותר בעולם השלישי ובתרבויות מסורתיות וישנם זרמים פמיניסטים שעדיין רואים צורך בהמשך המאבק לשוויון מגדרי. מתוך ויקיפדיה

מעמד האשה בישראל כולל את תפיסתה של האישה בחברה הישראלית, אצל נשים ואצל גברים, מקומן של נשים ויכולת ההשפעה שלהן, בשלבי התמקצעות ובמסגרות התעסוקה, ביצירה הספרותית והמדעית בישראל, ובציבוריות ובפוליטיקה הישראלית. מכלול התפיסות ועמדות הכוח של נשים בישראל, עברו תמורות רבות מאז ראשית היישוב החדש בשלהי המאה ה⁻19, והשתתפותן הגוברת של נשים במרחב הציבורי, בממשל ובצבא מאז ראשית המנדט הבריטי ובמדינת ישראל. השינויים הרבים הושפעו באופן ניכר מגורמים מסורתיים, חברתיים, פוליטיים, דתיים וצבאיים, הקשורים להתפתחותה של החברה הישראלית בכללה, במשך המאה ה⁻20, עד ראשית המאה ה⁻21. למעמדן של הנשים בישראל יש התייחסות גם באמצעות חקיקה בכנסת (למשל: חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה), אך תופעת האפליה עודנה קיימת במקומות מסוימים ונתונה במחלוקת. מתוך ויקיפדיה

הדרשה, הדרשה האחרונה, הדרשה על ההר, הדרשה על המישור, הדרשה שעל ההר, הדרת נשים בישראל, הדת האזרחית, הדת הבהאית, הדת הבהאית בארצות הברית, הדת הבהאית בספרד