ההמנון הלאומי של ארגנטינה (בספרדית: Himno Nacional Argentino) נכתב על ידי ויסנטה לופס אי פלאנס והולחן על ידי בלאס פררה. השיר אומץ כהמנון הלאומי הרשמי של המדינה ב⁻11 במאי 1813, 3 שנים לפני הכרזת העצמאות הרשמית מספרד, ועל כן 11 במאי הוא יום ההמנון במדינה. מתוך ויקיפדיה

ההיסטוריה של ארגנטינה נחלקה על ידי היסטוריונים לארבע תקופות עיקריות: מתוך ויקיפדיה

הרפובליקה הפדרלית של ארגנטינה מחולקת ל⁻23 פרובינציות (בספרדית: provincias) ומחוז פדרלי אחד (העיר בואנוס איירס). מתוך ויקיפדיה

הפוליטיקה הארגנטינאית כוללת תנועות, מפלגות וארגונים רבים. ארגנטינה היא מדינה המוגדרת בחוקתה כ"רפובליקה ייצוגית פדרלית". על פי החוקה צורת המשטר היא נשיאותית ונשיא המדינה הוא ראש המדינה וראש הממשלה בעת ובעונה אחת. סמכויות החקיקה נתונות בידיהם של נשיא המדינה ושני בתי הקונגרס הלאומיים (הבית העליון - הסנאט והבית התחתון - בית הנבחרים של ארגנטינה). מערכת המשפט זוכה לעצמאות ואינה תלויה בממשלה או בבתי החקיקה. בקונגרס של ארגנטינה מתקיימת מערכת רב⁻מפלגתית ובחירות מתקיימות בזמן קבוע. מתוך ויקיפדיה

ההמנון הלאומי של ליטא, ההמנון הלאומי של מונגוליה, ההמנון המלכותי הרומני, ההמנון המלכותי של איראן, ההמנון הראשון של איראן, ההמנונות ההומריים, ההמנונות ההומריים לדיוניסוס, ההמנונים ההומריים, ההנאה שלהם, ההנהלה הציונית