תנועת ההתנגדות הצרפתית (בצרפתית: La Résistance intérieure français), בפשטות הרזיסטאנס (La Résistance), היא שם כולל לתנועות ההתנגדות בזמן מלחמת העולם השנייה, שנלחמו בכיבוש הגרמני בצרפת ובמשטר וישי הפרו⁻נאצי שעלה לשלטון בצרפת, עם כניעתה של הממשלה הצרפתית הקודמת וצבאה ב⁻22 ביוני 1940. תנועות ההתנגדות כללו קבוצות קטנות של נשים וגברים חמושים, מוציאים לאור של עיתונות מחתרתית ואף קולנוענים. תנועות ההתנגדות פעלו יחד עם הכוחות החשאיים של בעלות הברית, במיוחד במסירת מודיעין על החומה האטלנטית, בשיתוף פעולה בפעולות חבלה ובפעולות אחרות שתרמו להצלחת מבצע אוברלורד (הפלישה לנורמנדי). הקבוצות מנו כ⁻35 אלף אנשים. בראשית תקופת המחתרת עמד בראשה שארל דה גול, אך שליטתו בה הייתה רופפת והקבוצות בה פעלו בנפרד אחת מהשנייה. מ⁻1944 הוקמה מועצה משותפת בראשות ז'ורז' בידו. מתוך ויקיפדיה

תנועת הגברים, תנועת ההומופיל, תנועת ההשכלה, תנועת ההשכלה היהודית, תנועת ההתנגדות הפולנית במלחמת העולם השנייה, תנועת הזכויות האוטיסטית, תנועת החזרה לאפריקה, תנועת החיים של השומר הצעיר, תנועת החירות, תנועת החלוץ