הח'ליפות העבאסית (בערבית: الدولة العباسية, בתעתיק מדויק: אלדָוּלה אלעבאסיה, מילולית: "המדינה העבאסית", לפעמים – الخلافة العباسية אלח'לאפה אלעבאסיה) הייתה אימפריה ערבית⁻מוסלמית בהנהגת שושלת בית עבאס שהתקיימה בשטחים נרחבים במזרח התיכון ובצפון אפריקה בין שנת 750 לשנת 1258. הח'ליפים לבית עבאס הביסו את שושלת הח'ליפים הקודמת של בית אומיה בשנת 750, והעבירו את בירת האימפריה מדמשק לבגדאד ולכן המדינה נודעה בהיסטוריה גם כח'ליפות בגדאד. בשנים הראשונות לקיומה בירת הח'ליפות הייתה כופה ומאוחר יותר עברה זמנית לתקופות קצרות לערים א⁻רקה ולסאמרא, בהתאמה בסוריה ובעיראק של ימינו. אחרי נפילת בגדאד בידי המונגולים ב⁻1258 הח'ליפות העבאסית שרדה רק כסמכות דתית סמלית בקהיר בשנים 1261–1517, תחת חסות השליטים הממלוכים של מצרים. מתוך ויקיפדיה

הח'אן כפר סבא, הח'ליף העבאסי, הח'ליף עומר, הח'ליפות האומיית, הח'ליפות העבאסית, הח'ליפות הפאטמית, הח'ליפים הצודקים, הח'ליפים הראשונים, הח'ליפים ישרי הדרך, הח'ליפים לבית עבאס