א
א
א
1.
גרם לאחר לחטוא או לעבור על כללי המוסר. "המסית החטיא את חבריו במעשיו הפסולים." "לדבריו, המנהיג החטיא את הציבור והרחיק אותו מן הדרך הישרה." "המחנך הזהיר מפני תכנים העלולים להחטיא בני נוער."
2.
לא פגע במטרה; לא קלע. "החלוץ בעט לשער אך החטיא." "היורה כיוון בזהירות, ובכל זאת החטיא את המטרה." "הטיל שוגר, אך החטיא את יעדו."
1.
גרימה לאחר לעבור על החוק או כללי המוסר
2.
הַחְמָצָה, פִקְשׁוּשׁ
החטאתו מילון - החטאתו הגדרה מילונית - מילון עיברי החטאתו - פירוש החטאתו
החטאתו תרגום - החטאתו באנגלית - vjyt,u
הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
השם שלי
מהו שמך הפרטי?
כינוי החיבה שלך (אם יש)
אופן כתיבת השם באנגלית
דווחו לנו על טעות
