(שע) מעשה טוב הנעשה עם הזולת מתוך נדיבות, רחמים או רצון להיטיב; טובה. "היא גמלה חסד עם השכנים המבוגרים וסייעה להם בקניות." "המסורת מדגישה את חשיבותם של מעשי חסד בחיי היום⁻יום." "התרומה לנזקקים נעשתה מתוך חסד ואכפתיות."

נָדִיב, טוֹב לֵב. "הקהילה הכירה בו כאיש חסד שתמיד מסייע לנזקקים." "היא תיארה את סבה כאיש חסד ורחמים." "בזכות פועלו רב השנים נודע כאיש חסד בקרב תושבי העיר."

מצטיין בתחומו, מוכשר מאוד

"העמותה פועלת ברוח של גמילות חסדים בקהילה." "במסורת היהודית מייחסים ערך רב לגמילות חסדים." "היא הקדישה מזמנה לגמילות חסדים ולעזרה לנזקקים."

פנייה לאדם מכובד ורם מעלה

פָּעַל מתוך התחשבות ובכוונה טובה; גילה רחמים וחמלה. "השופט נוטה חסד עם נאשמים צעירים בעבירות קלות." "המורה נטתה חסד לתלמיד שהתקשה לעמוד במטלה." "הקהילה נוטה חסד כלפי משפחות הזקוקות לעזרה."

נָדִיב, טוֹב לֵב

שאין בו ביקורת, שנותנים בו אשראי לעבוד ולעשות [מופיע אחרי ביטוי שמציין תקופת זמן]. "שנה של חסד." "שבוע של חסר." "מאה ימים של חסד."