החרם הערבי, או חרם הליגה הערבית נגד ישראל, הוא חרם כלכלי נגד מדינת ישראל שהוטל על ידי הליגה הערבית. החרם כולל איסור על קשרים כלכליים ישירים של חברות הליגה עם מדינת ישראל וחרם שניוני על חברות המקיימות קשרים כלכליים עם מדינת ישראל. החרם מהווה אמצעי ללוחמה כלכלית בו משתמשות מדינות ערב כחלק ממאבקן במדינת ישראל. החרם החל בינואר 1946 עוד לפני הקמת מדינת ישראל. בשנת 1951, בעקבות החלטה של הליגה הערבית כי אף מדינה ערבית לא תקיים יחסים כלכליים עם חברות המקיימות יחסים כלכליים עם מדינת ישראל, הוקם בדמשק משרד המעקב של החרם. בשיאו, הוטל החרם על כ⁻8,500 חברות (כולל פורד וקוקה⁻קולה), אך כיום השפעת החרם נמוכה ביותר. מתוך ויקיפדיה

החרות מובילה את העם, החרטות של מיס אוסטן, החריץ המרכזי, החריץ הקדם מרכזי, החריץ הקדם⁻מרכזי, החרם הרוסי על היין הגאורגי והמולדובי, החרם על אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984), החרם על אולימפיאדת מוסקבה (1980), החרמון, החרמון הסורי