שם פעולה של נִטְמָא: נעשה טמא; איבד את טהרתו. "הכלי נטמא במגע עם דבר טמא." "לפי ההלכה, האדם נטמא ונזקק לטהרה." "המאכל נטמא ולכן לא היה מותר לאוכלו בתנאים מסוימים."

הפיכה לטמא, הפיכה ללא טהור

הִזְדַּהֲמוּת, הִתְלַכְלְכוּת, הִסְתַּאֲבוּת