א
א
א
העריך מעשה טוב שעשו לו, רצה לגמול למי שעשה לו טובה
1.
ידע במי או במה מדובר, זיהה. "אתה מכיר אותי?" "לא הכרתי אף אחד במסיבה."
2.
פגש לראשונה. "הכרנו באוניברסיטה."
3.
(הכיר ב⁻) אישר שדבר⁻מה הוא אמיתי, קיבל את קיומו של דבר⁻מה. "השופט הכיר בצדקתי ופסק לטובתי." "בקונגרס דנו האם להכיר בירושלים כבירת ישראל." "האב סרב להכיר בבנו."
זיהוי; הבחנה; הכרה. "פניו הושחתו ללא היכר." "לכלב יש סימן היכר של כתם לבן על המצח."
הכרן מילון - הכרן הגדרה מילונית - מילון עיברי הכרן - פירוש הכרן
ביטויים עם הכרן - צירופים עם הכרן - פתגמים עם הכרן - ניבים עם הכרן - vfri
הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
השם שלי
מהו שמך הפרטי?
כינוי החיבה שלך (אם יש)
אופן כתיבת השם באנגלית
דווחו לנו על טעות
