ידע במי או במה מדובר, זיהה. "אתה מכיר אותי?" "לא הכרתי אף אחד במסיבה."

פגש לראשונה. "הכרנו באוניברסיטה."

(הכיר ב⁻) אישר שדבר⁻מה הוא אמיתי, קיבל את קיומו של דבר⁻מה. "השופט הכיר בצדקתי ופסק לטובתי." "בקונגרס דנו האם להכיר בירושלים כבירת ישראל." "האב סרב להכיר בבנו."

הכירו אותו או בו

הושמד או חוסל עד תום; חדל מלהתקיים. "היישוב העתיק הֻכְרַת במלחמה ולא נותר ממנו זכר." "הרשויות פעלו עד שהמוקד הזיהומי הֻכְרַת לחלוטין." "בעקבות הציד הממושך כמעט הֻכְרַת המין מן האזור."

הִתְעַלֵּף

עִלָּפוֹן. "הרופא קבע כי מדובר באובדן הכרה קצר בעקבות המכה בראש." "במהלך האימון לקה הספורטאי באובדן הכרה ופונה לבית החולים." "אובדן הכרה פתאומי מחייב בירור רפואי מיידי."

העריך מעשה טוב שעשו לו, רצה לגמול למי שעשה לו טובה

אֶפִּיסְטֵמוֹלוֹגְיָה

מודעות בחושים, תפקוד ערני. "הוא היה בהכרה מלאה."

כלל הדברים הקשורים לידע ולהבנה בחושים; קוגניציה

זכייה בהערכה. "רק לאחר מותו זכה האמן להכרה."