אנגליה הייתה ממלכה עתיקת יומין, אשר מקורותיה נעוצים בהפטרכיה שהתקיימה החל בסיום שלטון האימפריה הרומית באי הבריטי בשנת 410 ועד לאיחודה המלא של אנגליה תחת כתר אחד (של מלכי וסקס) בשנת 927. במאה התשיעית ובמאה העשירית פלש לאנגליה צבא דנמרק, ובמשך תקופות הולכות ובאות שימש מלך דנמרק גם כמלך אנגליה. בשנת 1066 פלש ויליאם מנורמנדיה לאנגליה, כבש אותה והיה למלכה. צאצאיו שולטים באי הבריטי מאז ועד ימינו אנו. בשנת 1649, לאחר ניצחון כוחות הפרלמנט במלחמת האזרחים האנגלית, הודח המלך צ'ארלס הראשון והוצא להורג, ועד שנת 1660 לא שלט מלך באנגליה (ראו: חבר העמים). בשנת 1707 התאחדה ממלכת אנגליה עם ממלכת סקוטלנד ליצירת ממלכת בריטניה הגדולה. מתוך ויקיפדיה

הכתרת מלכי בריטניה הוא טקס מעבר, דתי במהותו, שבו מלך בריטניה וממלכות חבר העמים הבריטי מוכתר באופן רשמי ומולבש בבגדי מלכות. טקסי הכתרה דומים היו נהוגים בעבר גם במדינות אחרות באירופה שבהן מלכו מלכים. אולם, כל שאר המדינות – כולל הוותיקן הרומי במדינת הוותיקן – הפסיקו את מסורת טקסי ההכתרה והחליפו אותם בטקסי מינוי צנועים יותר. טקס ההכתרה מתקיים בדרך כלל מספר חודשים לאחר מות המלך הקודם, זאת כיוון שהטקס נחשב לאירוע משמח שאיננו מתאים לתקופת האבל (פער הזמנים מאפשר גם להשלים את ארגון הטקס). המלכה אליזבת השנייה, לדוגמה, הוכתרה ב⁻2 ביוני 1953, אף על פי שעלתה לכס המלכות ב⁻6 בפברואר 1952, ביום שבו נפטר אביה. מתוך ויקיפדיה

מלכות משנה, מלכות עידן האבן, מלכות פרס, מלכות צרפת, מלכות רומי, מלכי אסקס, מלכי אראגון, מלכי אשור, מלכי בבל, מלכי בלגיה