אנשים מתחברים עם מי שדומה להם. נאמר על⁻פי רוב בהוראה שלילית. "רבי אליעזר אומר: לא לחינם הלך זרזיר אצל עורב, אלא מפני שהוא מינו. (בבא קמא, דף צב)"

"לא לחינם הלך זרזיר אצל עורב, אלא מפני שהוא מינו" הוא פתגם שמקורו בתלמוד, ופשוטו: יצורים (בעלי חיים ואנשים כאחד) שיש ביניהם קרבה ביולוגית או התנהגותית, נוטים לדבוק זה בזה. הביטוי משמש בהשאלה גם לציון נטייתו של פלוני להתחבר עם אנשים מסוגו. המשפט ידוע גם בצורתו הקצרה: "הלך הזרזיר אצל העורב". ביטוי דומה המשמש אף הוא בהשאלה לתיאור רעיון זה הוא: "מצא מין את מינו". בדרך כלל הביטויים האלה משמשים לתיאור קשרים לא רצויים. מתוך ויקיפדיה

הלישוי, הלית ישורון, הלך אחר הרוב, הלך בדרך כל בשר, הלך בדרך כל הארץ, הלך לבן, הלך לעולמו, הלך לקנוסה, הלכה, הלכה ברורה (ספר)