"המאסף" היה כתב העת של אנשי תנועת ההשכלה היהודית בסוף המאה ה⁻18 בגרמניה. על שמו נקרא הדור הראשון של תנועת ההשכלה "דור המאספים". מתוך ויקיפדיה

מי שהולך או נוסע בסוף הקבוצה; האחרון בשיירה או בטור. "המדריך ביקש מן המאַסֵּף לוודא שאיש לא נשאר מאחור." "במסע הרגלי צעד המאַסֵּף בסוף הקבוצה." "בתהלוכה הרשמית הלך המאַסֵּף אחרי כל המשתתפים."

אוטובוס או רכבת העוצרים בתחנות רבות לאורך הדרך. "כדי להגיע לכל היישובים בקו הזה צריך לנסוע באוטובוס מאַסֵּף." "הרכבת המאַסֶּפֶת עוצרת כמעט בכל תחנה בדרך." "מי שלא ממהר בוחר לפעמים בקו מאַסֵּף וזול יותר."

קובץ של סיפורים, שירים או קטעים נבחרים; אנתולוגיה. "יצא לאור מאַסֵּף של שירי משוררים צעירים." "הספר הוא מאַסֵּף של סיפורים קצרים מן המאה העשרים." "בסוף הקורס קיבלו התלמידים מאַסֵּף מקורות לקריאה נוספת."

מאבק חסר סיכוי, המתנהל לאחר שההכרעה כבר נפלה למעשה. "הערעור האחרון נתפס בעיני רבים כמלחמת מאסף בלבד." "החברה ניהלה מלחמת מאסף בניסיון למנוע את סגירת המפעל." "גם לאחר שאיבד את רוב תומכיו, המשיך הפוליטיקאי במלחמת מאסף."

המאסף היה כתב עת תורני שיצא לאור בירושלים בין השנים 1896–1914 (ה'תרנ"ו - ה'תרע"ד) ושימש כבמה מרכזית לפרסום חידושים ופסקים של מאות רבנים מרחבי העולם. עורכו ומייסדו היה הרב בן ציון אברהם קואינקה.  מתוך ויקיפדיה

המאסף הוא כינויו של פרשן אלמוני, הפרשן הקדום ביותר שפירושו השלם לכל שישה סדרי משנה נשתמר. הוא מכונה כך בשל המילים אמר המאסף הפותחות את הפירוש. מתוך ויקיפדיה

המאנקיס, המאסטייה, המאסטר (דוקטור הו), המאסטר (סרט), המאסטר ממסקירך, המאסף (כתב עת תורני), המאסף (פירוש למשנה), המאספים, המאפיה, המאפיה הסיציליאנית