נִשְׁלָף, נִפְשָׁט

אדם המוסר מידע לאחרים, ובייחוד מידע הפוגע בזולת או נחשב להלשנה. "הוא נחשב למוסר לאחר שדיווח על חבריו לשלטונות." "בקהילה ראו בו מוסר והתרחקו ממנו." "החשש מפני מוסר גרם להם לשמור את התוכניות בסוד."

במשחקי כדור, שחקן שתפקידו או פעולתו היא להעביר את הכדור לשחקן אחר. "הקשר שימש מוסר מצוין והכין כמה הזדמנויות לשער." "במהלך ההתקפה היה ברור מי המוסר ומי הבועט." "המאמן ביקש למצוא מוסר פנוי לפני הכניסה לרחבה."

העביר דבר מה לידי אדם אחר; נתן. "השליח מסר את החבילה לנמען בשעות הבוקר." "הוא מסר את המפתחות לשומר בכניסה." "הספרנית מסרה לי את הספר שהזמנתי."

העביר את הכדור לשחקן אחר במהלך משחק. "הקשר מסר את הכדור לחלוץ ברחבה." "השחקנית מסרה במהירות לחברתה לקבוצה." "הוא בחר למסור במקום לבעוט לשער."

העביר מידע או הודעה; הודיע. "סוכנות הידיעות מסרה שבהתקפה נהרגו שני מורדים." "הדובר מסר כי הדיון נדחה לשבוע הבא." "המשטרה מסרה פרטים ראשוניים על האירוע."

רתמה או רצועה לקשירת בהמה או להובלתה. "המוסרה הונחה על צוואר הבהמה לפני היציאה לדרך." "האיכר אחז במוסרה והוביל את הפרד אל האורווה." "יש לבדוק שהמוסרה קשורה היטב כדי למנוע בריחה של הבהמה."

מוסר הוא יכולת ההבחנה הברורה בין התנהגויות שנחשבות "טובות" לבין אלה שנחשבות "רעות". זהו פן מולד של החשיבה האנושית המושפע ואף מותווה על ידי מערכת הנורמות הנהוגות בחברה. אחת ממטרות המוסר היא לתת לאדם כללים מנחים, עקרונות וערכים (רע וטוב) להתנהגות בכל תחומי החיים, כללים וערכים אשר לא תמיד עולים קנה אחד עם רצונותיו של האדם או עם שאיפותיו. בכלל זה, התנהגותו עם משפחתו, חבריו ועמיתיו, עם זרים, בפוליטיקה, במקומות ציבוריים, כלפי בני אדם וכלפי בעלי חיים וכל הדברים שקיימים מתוך ויקיפדיה

מוסר (במקור: מסור) הוא כינוי לאדם המלשין על חברו למלכות, בין על עוול ממוני (כגון העלמת מס) ובין על עבירה פלילית אחרת. על מוסר חל דין רודף ועל כן מותר להרגו כדי למנוע את המסירה. מוסר מוגדר כרודף היות וקיים חשש שהמלכות תהרוג את הנמסר, אף במקום שלפי כללי המלכות אין דינו מוות. מתוך ויקיפדיה

ספרות המוסר היא ענף של הספרות התורנית הכולל ספרים שנכתבו החל מימי הביניים שעיקרם חיזוק האמונה, חיי הרוח ותיקון המידות. לדברי משה הלברטל, מטרתו של ספר המוסר היא להציב דמות של טיפוס אנושי אידיאלי, שעל האדם לשאוף להידמות לו. ניתן לחלק את ספרות המוסר לשתי חטיבות כרונולוגיות: ספרות המוסר של ימי הביניים, שעיקרה ספרות פילוסופיה ומשלים, וספרות המוסר שנכתבה החל מן המאה ה⁻16 בקרב חוג מקובלי צפת ומגמתה תיקון עצמי⁻דתי. יורשי ספרות זו החל מהמאה ה⁻18 הגיעו בעיקר (אך לא רק) מזרם המתנגדים (לחסידות). מתוך ויקיפדיה

קטגוריה:שמות משפחה ביהדות צפון אפריקה מתוך ויקיפדיה

מוסקטר, מוסקטרים, מוסקיטו, מוסקיטו (כטב"ם), מוסקרון (כדורגל), מוסר (דג), מוסר (הלכה), מוסר (יהדות), מוסר אביך, מוסר אוניברסלי