המיתוס של אנשי פאנפילוב הוא סיפור גבורה שהתרחש, כביכול, במהלך קרב מוסקבה באמצע נובמבר 1941. לפי הסיפור, שפורסם לראשונה בעיתון הסובייטי "הכוכב האדום", 28 לוחמים מדיוויזיית חיל הרגלים ה⁻316 בפיקוד איוואן פאנפילוב, גרמו אבדות כבדות לכוח שריון גרמני שתקף את עמדותיהם, במהלך קרב עיקש שארך 4 שעות באזור תחנת הרכבת דובסקובו, במבואות מוסקבה. כל הלוחמים הסובייטיים שהשתתפו בקרב נהרגו במהלכו, אך עמידת הגבורה שלהם בלמה את ההתקדמות הגרמנית בגזרה שהוחזקה על ידם. כלי התקשורת הסובייטיים ניפחו את הסיפור, והשתמשו בו כמופת לגבורת לוחמי הצבא האדום בלחימה נגד הצבא הנאצי. במיוחד זכתה לפרסום אמירה, שיוחסה לפוליטרוק קלוצ'קוב, שפיקד על היחידה הסובייטית שהשתתפה בקרב: "רוסיה גדולה, אך אין לאן לסגת. מוסקבה מאחורינו". החיילים שנטלו חלק בקרב, זכו לעיטורי גיבור ברית המועצות לאחר מותם, ולהנצחה בכל רחבי ברית המועצות. המעשה ושאר מעלליה של הדיוויזיה היוו רקע לספר 'אנשי פאנפילוב', שתורגם לעברית ושימש כהשראה ללוחמי הפלמ"ח ולסרט 28 אנשי פאנפילוב שפורסם בשנת 2016. מיתוס הגבורה של "אנשי פאנפילוב" המשיך להתקיים בברית המועצות עד שנות ה⁻90 של המאה ה⁻20, אף על פי שכבר בשנת 1948 קבעה חקירה חשאית של הפרקליטות הצבאית הסובייטית, שמרבית הפרטים שפורסמו לגבי הקרב בדובסקובו, כולל שמות הלוחמים שהשתתפו בו, היו המצאה עיתונאית חסרת בסיס עובדתי. שישה מהם נותרו בחיים; אחד נמלט ושירת כמשתף⁻פעולה במשטרת העזר הגרמנית. מתוך ויקיפדיה

המיתוס של סיזיפוס (בצרפתית: Le Mythe de Sisyphe) היא מסה פילוסופית מאת אלבר קאמי שהתפרסמה לראשונה בשנת 1942. בחיבור זה קאמי מתאר תאוריה אקזיסטנציאליסטית. הספר תורגם לעברית על ידי צבי ארד בשנת 1978 ויצא לאור בישראל בהוצאת עם עובד. מתוך ויקיפדיה

המיתולוגיה הרומנית, המיתולוגיה השומרית, המיתולוגיה של האינקה, המיתולוגיה של המאיה, המיתולוגיה של ויליאם בלייק, המיתוס של אנשי פנפילוב, המיתוס של סיזיפוס, המיתלה, המכבי הצעיר, המכביה