המלוכה הבריטית (באנגלית: Monarchy of the United Kingdom) היא שיטת ממשל מונרכית, לפיה היושב בכס המלוכה בא מכוח ירושה והוא הריבון של הממלכה המאוחדת ושל הטריטוריות הבריטיות שמעבר לים. כמו כן המונרך הבריטי הוא הריבון ב⁻14 מדינות נוספות שהיו בעבר חלק מהאימפריה הבריטית. מדינות אלה מכונות ממלכות חבר העמים הבריטי (Commonwealth realms). משטר המלוכה הנוכחי קיים באנגליה מאז התקופה האנגלו⁻סקסית. בשנת 1603 התאחדו ממלכות אנגליה וסקוטלנד לממלכה אחת, לאחר שג'יימס השישי, מלך סקוטלנד, עלה לשלטון באנגליה כג'יימס הראשון. במסגרת חוקי האיחוד של 1707 אוחדו שתי הממלכות באופן רשמי לממלכת בריטניה הגדולה. מתוך ויקיפדיה

משפחת המלוכה הבריטית כוללת את צ'ארלס השלישי, מלך הממלכה המאוחדת, ואת משפחתו הקרובה. אין הגדרה חוקית או רשמית קפדנית של מי חבר משפחת המלוכה ומי לא, אם כי בית המלוכה הוציא רשימות שונות המתארות מי הוא חלק ממשפחת המלוכה. משפחת המלוכה עוזרת למונרך בביצוע פעילויות ציבוריות, כגון ייצוג של הכתר הבריטי באירועים ציבוריים, ולעיתים קרובות עוסקת בעבודות צדקה מגוונות. משפחת המלוכה נחשבת לאייקון תרבות בריטי. מתוך ויקיפדיה

המלודי מייקר, המלווה הלאומי, המלווינס, המלוכה ברומניה, המלוכה האוסטרלית, המלוכה הדנית, המלוכה הנורווגית, המלוכה הניו זילנדית, המלוכה הצרפתית, המלוכה הקנדית