מלחמת צרפת–פרוסיה (נקראת גם מלחמת צרפת–גרמניה; 19 ביולי 1870 – 10 במאי 1871) הייתה מלחמה בין הקיסרות הצרפתית השנייה לבין ממלכת פרוסיה ומדינות גרמניות אחרות. את המלחמה יזם הקיסר הצרפתי נפוליאון השלישי, מתוך חשש מעוצמתם הגוברת של הפרוסים ושל גרמניה מאוחדת, כאשר היסטוריונים מסוימים חושבים שהקנצלר הגרמני אוטו פון ביסמרק גרם לצרפתים להכריז מלחמה, כדי לאחד את גרמניה למדינה אחת. ב⁻16 ביולי 1870, התכנס הפרלמנט הצרפתי כדי להכריז מלחמה על פרוסיה, ועשה זאת אחרי שלושה ימים. הגרמנים גייסו את חייליהם הרבה יותר מהר והתקדמו במהירות בצפון מזרח צרפת. לגרמנים היו חיילים רבים יותר, מאומנים טוב יותר, גנרלים טובים יותר, והצבא הפרוסי⁻גרמני השתמש בטכנולוגיות מודרניות (בעיקר רכבות וארטילריה) בצורה טובה יותר מהצרפתים. אחרי שורת ניצחונות גרמניים בצרפת נפל קיסר צרפת נפוליאון השלישי בשבי הגרמני, והצבא הצרפתי נחל תבוסה מוחלטת. הממשלה הצרפתית הכריזה על הרפובליקה הצרפתית השלישית בתחילת ספטמבר והמשיכה להילחם למשך 5 חודשים עד נפילת פריז ב⁻28 בינואר 1871. צרפת המובסת נאלצה להעביר לגרמניה את מחוז אלזס⁻לורן ולשלם פיצויים כבדים, תנאי כניעה שעוררו מרירות רבה. המתח בין המעצמות לא שכך והתפרץ שוב ב⁻1914, כחלק מהגורמים העיקריים למלחמת העולם הראשונה. מתוך ויקיפדיה

המלחמה הפינית, המלחמה הפלופונזית, המלחמה הפלופונסית, המלחמה הפלופונסית הראשונה, המלחמה הפסיפית, המלחמה הפרנקו⁻פרוסית, המלחמה הצ'רקסית⁻רוסית, המלחמה הצפונית הגדולה, המלחמה הצרפתית - פרוסית, המלחמה הצרפתית⁻פרוסית