המלך רֵנֵה מאָנְז'וּ (בצרפתית: René d'Anjou; 19 בינואר 1409 – 10 ביולי 1480) נודע גם כמלך רנה הטוב (בצרפתית: Le bon roi René) והמלך רנה. למרות תוארו המלכותי הרשמי, המלך רנה הראשון מנאפולי, כמעט שלא מלך מעולם בפועל; בין השאר היה דוכס אנז'ו, רוזן פרובאנס (1434–1480), דוכס באר (1430–1480), דוכס לורן (1431–1453), מלך נאפולי (בפועל בין השנים 1438–1442 ובתואר בלבד עד מותו) וכן טען לכתרי מלך ירושלים, הונגריה (1438–1480), אראגון, סיציליה, מיורקה, וקורסיקה (1466–1480). היה אביה של מלכת אנגליה מרגרט מאנז'ו, אשת הנרי השישי, מלך אנגליה אשר בשל התקפי חוסר השפיות של מלך זה שלטה למעשה בממלכה והובילה את בית לנקסטר במהלך מלחמות השושנים עד שנכשלה ונכלאה לכל ימי חייה. נודע כפטרון של האמנות ואף מיוחסים לו מעשי אמנות כמו ציורי הקיר במנזר הסלסטיני באוויניון ושירים בסגנון פסטורלי. הוא כתב מספר ספרים, בהם "ספר תחרויות האבירים", "ספר הדרכה לנסיך צעיר", "הלב הלכוד באהבה" ו"דיכוי התענוג הנבוב" והיה אספן ספרים וביבליופיל שבספרייתו נמצאו ספרים בנשאים רבים ובשפות שונות בהן עברית וערבית, אותם אסף רק בשל יופיים. לפיכך הוא נחשב לאחד מאחרוני המלכים⁻האבירים של ימי הביניים ולאחד ממבשרי הרנסאנס בצרפת. מתוך ויקיפדיה

המלך פארוק, המלך פהד, המלך פרוק, המלך צ'י משיה, המלך קמחאמחה הראשון, המלך רנה הטוב, המלך שארל העשירי, המלך תות, המלכה, המלכה (סרט)