מעשה מביש (מיוונית עתיקה: ἁμαρτία) הידוע גם כמעשה הזוועה הוא מונח ספרותי, שפותח על ידי אריסטו במהלך כתיבת ספרו פואטיקה. בטרגדיה האלמנט מתייחס למעשה המחולל במישרין את החיזיון המרכזי במחזה. הכרחי שיהיה זה מעשה אובייקטיבי. אסור שהמעשה יהיה סתם יחס או מצב רוח סובייקטיבי, או סתם נטייה סבילה של מזג ושל אופי. כדי להיות טרגי באמת, חייב המעשה המביש להיות יציג במובן מיוחד, הוא חייב להיות מעשה שאדם רגיל עלול לעשותו, מעשה המביע את הטבע האנושי היסודי או נובע מגורלו היסודי של האדם, כי מעשים יציגים כאלה יהיו בהכרח גם אוניברסלים. כלומר, בעלי תוקף ומשמעות מפתים ומאלפים תמיד. המבישים ביותר בין המעשים שייכים לתחום הבגידה, רצח, ניאוף וגילוי עריות ובמיוחד רצח של קרוב משפחה. מתוך ויקיפדיה

המערכת להעברת הודעות פיננסיות, המערכת לפעולות חקירה מבצעיות, המעש, המעשה באדם ששמו שה שאכל אריות, המעשה באדם ששמו שי שאכל אריות, המעשה המופלא בפטר שלמיל, המעשה הנכון (מפלגה), המעשייה על הנסיכה המתה ושבעת האבירים, המעשייה על הנסיכה ושבעת האבירים, המעשייה על פיליס ואריסטו