המצפה היה שבועון עברי שיצא לאור בקרקוב שבפולין בין השנים 1904–1914, 1917–1921 בעריכת שמעון מנחם לאזר. "המצפה" היה מעין המשך של "המגיד" שנסגר ב⁻1903. מתוך ויקיפדיה

ופל שוקולד

מכסה בשכבה נוספת של חומר. "השתמשתי בחומר מצפה בטון."

מקום אשר ניתן להשקיף ממנו על נוף רחב ידיים

המילה הראשונה בשמות ישובים ושכונות שונים בארץ, כגון מצפה נטופה, מצפה שלם, מצפה הילה ועוד

קיווה, ייחל

פִּלֵּל, יִחֵל, קִוָּה

הקיף, עטף, כיסה

יֻחַל, פֻּלַּל, קֻוָּה

ציפו אותו, שמו אותו בציפוי, כוסה, נעטף

קיוו לו, ייחלו לו

מצוף הוא מתקן הצף על פני המים ומשמש למטרות שונות. מצוף עשוי להיות עגון (נייח) או נסחף. מצופים מצוידים בדרך כלל באמצעי התרעה המבליטים את נוכחותם במים, בעזרת צבע בולט, צופר, פעמון, או עיצוב המזוהה בנקל במכ"ם. מתוך ויקיפדיה

מצפה היא מושבה באזור הצפון בבקעת ארבל ליד טבריה, בתחומי המועצה האזורית גליל תחתון. מתוך ויקיפדיה

מצפה הייתה אחת מערי נחלת שבט בנימין. ידועה כעיר מרכזית בארץ ישראל, ואחת מערי שפיטתו של שמואל. המלכתו הפומבית של שאול התקיימה במצפה. מתוך ויקיפדיה

מצעית (מפה), מצערת, מצפ"ה, מצפ"ן, מצפ"ע, מצפה (ישוב), מצפה (עיר מקראית), מצפה אבי"ב, מצפה אביב, מצפה אבירים