המשבר הפוליטי בישראל הוא משבר קואליציוני שהחל בשנת 2012 ונמשך, נכון ל⁻2019, עד היום. המשבר הקואליציוני גרם מספר פעמים להתפזרות מוקדמת של הכנסת על רקע אי⁻הסכמות לגבי חוק שירות חובה לחרדים, אך הוא גם גרם לשורת מחאות נגד המשטר בכלל, ונגד ראש הממשלה ובכירים נוספים בשלטון ובצמרת הרשויות בפרט. מתוך ויקיפדיה

הימין בישראל דוגל בציונות ובצורות אחרות של לאומיות יהודית, ומאוחד בעיקרון שמדינת ישראל צריכה להיות מדינת העם היהודי. בעוד על אופייה הדתי של המדינה ועל אופיה הדמוקרטי יש דעות שונות, החל מהפרדת דת ומדינה ודמוקרטיה ליברלית ועד מדינת הלכה, יש הסכמה שעל ישראל לשמור על אופייה היהודי⁻לאומי ושלילה מוחלטת של כל טענה כלפי ישראל לוותר על אופייה היהודי וסמליה. הימין נצי ותומך במיגור הטרור באמצעות כוח צבאי, משא ומתן זהיר עם הערבים המבוסס על "שלום תמורת שלום" עם מינימום מסירת שטחים. כמו כן, חלק ניכר מהימין תומך בארץ ישראל השלמה ובהתנחלויות ביהודה ושומרון. מתוך ויקיפדיה

המשבר הפוליטי בחוף השנהב פרץ בדצמבר 2010, בשל ניצחונו של אלאסן ואטארה בבחירות שגבר על הנשיא המכהן לוראן גבאגבו, אלא שגבאגבו סירב לפנות את כסאו והכריז כי תוצאות הבחירות פוברקו. הסכסוך הפך לעימות מזוין שגבה את חייהם של כ⁻1,500 בני אדם, והסתיים רק באפריל 2011 - עם התערבות כוחות צבא צרפתיים. מתוך ויקיפדיה

המשבר הכלכלי של אסיה, המשבר המרוקאי הראשון, המשבר המרוקאי השני, המשבר המרוקני הראשון, המשבר הפוליטי 2019⁻2020, המשבר הפוליטי בישראל (2019–2020), המשבר הפוליטי בישראל 2012⁻2019, המשבר הפוליטי בישראל 2018⁻2019, המשבר הפיננסי באסיה (1997), המשבר הפיננסי של 1873