המשרד הארצישראלי היה הזרוע המבצעת של ההסתדרות הציונית בארץ ישראל שתפקידו העיקרי היה קידום, מימון וניהול פעילות ההתיישבות בארץ. פעילותיו כללו תכנון ההתיישבות, קניית אדמות, הקצאת כספים, הקמת יישובים חקלאיים ועירוניים חדשים, ניהול חוות חקלאיות, הקצאת מתיישבים ליישובים השונים, עזרה ליישובים קיימים בהדרכה ועזרה לפועלים. מתוך ויקיפדיה

הסגנון הארץ⁻ישראלי הוא סגנון ארכיטקטוני שנוצר בארץ ישראל על ידי ראשוני האדריכלים הציוניים שפעלו בה – אלכסנדר ברוואלד, יוסף ברסקי, עקיבא אריה ויס, ברוך פפירמייסטר ואחרים. סגנונם הארכיטקטוני, שהתפתח בעיקר בשני העשורים הראשונים של המאה העשרים, מתאפיין במאמץ לייצר סינתזה בין האדריכלות המערבית⁻אירופית לבין האדריכלות הערבית⁻מקומית. מאמץ זה ביטא את אמונתם של אנשי העלייה השנייה ביכולתם להתערות בארץ ישראל ולהפוך לחלק אורגני מהתרבות המקומית – אמונה שבאה לביטוי גם בלבושם הכמו⁻ערבי; באימוץ מקצועות "מקומיים" כמו שמירה, רעייה וחקלאות מקומית; בשאיפתם ללמוד את השפה ואת המנהגים; וכדומה. מתוך ויקיפדיה

רגימנט פלשתינה (Palestine Regiment), או כפי שהוא מוכר הרגימנט הארץ⁻ישראלי, היה רגימנט חיל רגלים של הצבא הבריטי אשר פעל במהלך מלחמת העולם השנייה והורכב ממתנדבים תושבי ארץ ישראל המנדטורית. השאיפה המקורית הייתה שהרגימנט יתחלק עם מחצית מהחיילים יהודים ומחצית ערבים, אך בפועל מספר המתנדבים היהודים היה גדול בהרבה, ישנן הערכות שאפילו עד כדי פי שלושה יותר. מתוך ויקיפדיה

התיאטרון הארץישראלי (התא"י) היה תיאטרון עברי בתקופת היישוב. מתוך ויקיפדיה

הגביע הארץ ישראלי 1929, הגביע הארץ ישראלי 1930, הגביע הארץ ישראלי 1932, הגביע הארץ ישראלי 1933, הגביע הארץ ישראלי 1934, הגביע הארץ ישראלי 1935, הגביע הארץ ישראלי 1937, הגביע הארץ ישראלי 1938, הגביע הארץ ישראלי 1939, הגביע הארץ ישראלי 1940, הגביע הארץ ישראלי 1941, הגביע הארץ ישראלי 1942, הגביע הארץ ישראלי 1943, הגביע הארץ ישראלי 1946, הגביע הארץ ישראלי 1947

התיאטרון האומנותי, התיאטרון האידי, התיאטרון האמנותי של מוסקבה, התיאטרון האפי, התיאטרון האקדמי⁻ממלכתי של טביליסי ע"ש זכריה פליאשווילי, התיאטרון הארץ⁻ישראלי, התיאטרון הגדול של אפסוס, התיאטרון הגרמני, התיאטרון הגרמני הממלכתי בטימישוארה, התיאטרון ההולנדי