שם פעולה של נִדַּר.

סביל של נָדַר: קיבל על עצמו בנדר לעשות דבר מה או להימנע מדבר מה. "הוא נדר לתרום סכום קבוע מדי חודש." "היא נדרה שלא תשוב לעשן." "בזמן המצוקה נדרו רבים לקיים מעשה חסד אם יינצלו."