אות שאינה נהגית ואינה נושאת ניקוד; לרוב אינה משמשת עיצור בפועל בהגיית המילה. "במילה „ראשון” האל״ף היא אות נחה." "לעיתים ה״א בסוף מילה משמשת אות נחה." "בלימוד הדקדוק מבחינים בין אות נחה לבין אות נהגית."

הפסיק להילחם; נכנע. "לאחר שעות של קרב הניח האויב את נשקו." "המורדים הניחו את נשקם ונכנעו לכוחות הצבא." "בתום המצור הניחו הלוחמים את נשקם."

הפסיק להטריד אותו או להציק לו; עזב אותו לנפשו. "אחרי ויכוח קצר הוא הניח לו והלך לדרכו." "כשראה שהיא עסוקה, המורה הניח לה והמשיך הלאה." "בסופו של דבר כולם הניחו לו לעבוד בשקט."

"יש להניח שהישיבה תידחה לשבוע הבא." "נוכח הנתונים, יש להניח שהמחירים ימשיכו לעלות." "אם הוא לא ענה, יש להניח שעדיין לא ראה את ההודעה."

כנראה